כמו זאב בעור של כבש

פרדס הגובל במגרש עליו נבנה הבית במושב בצרה היווה נקודת מוצא לתכנון שרקמו האדריכלים הילה ודני ישראלביץ'. עם רעיון מוביל של יצירת פתיחות מקסימלית לנוף הסביבה, צמצום חומר; צבעוניות בהירה ושילוב אלמנטים מבניים מורכבים ומאתגרים, נוצר מרחב ביתי לא שגרתי ספוג עוצמה והרמוניה.

השכנים מכנים אותו"זאב בעור של כבש", שכן חזותו המאופקת-מינימליסטית, אפילו סגפנית משהו, של הבית במושב בצרה אינה מסגירה את "סוד פנימיותו". הסוד מתגלה רק אחרי שחוצים גשר מחופה עץ דק מעל גינה קדמית תחתונה (חצר אנגלית), כאשר עם פתיחת דלת הכניסה נפרש באחת חלל פתוח ורחב ידיים, והמבט החוצה אותו פוגש עצי הדר של פרדס המשתרע מעבר לגינתו האחורית. "המגרש המלבני-ריבוע׳ והפרדס הנטוע בסופו הכתיבו את העמדת הבית לכל רוחב המגרש ובצמוד לקו הבנ״ה הקדמי, כך שיוותר מקסימום שטח בחזית האחורית ליצירת פתיחות לטבע וקשרי חוץ פנים" מסבירים המתכננים, האדריכלים הילה ודני ישראלביץ, שפתיחות ומרחב הן מילות המפתח בתכנון שהגו והן באות לידי ביטוי בכל רבדיו, בכל אלמנט ופרט ששולבו בו.

מתארו החיצוני של הבית, המחופה טיח פיגמנט׳, מאופיין בקווים גאומטריים-נקיים ופתחיו תוכננו בקפידה תוך חישובי זוויות מדויקים להחדרת אור מחד, והבטחת בקרת אקלים נוחה מאידך. מול נוף הפרדס המלבב, מספרים האדריכלים ישראלביץ, הפיתוי לחשוף את הבית אליו באמצעות קיר מסך שיתנשא לכל גובה המעטפת היה גדול, אך בהיותו פונה לצד דרום קיר כזה היה עלול להחדיר אליו חום רב ועוצמת קרינה. לפיכך"התפשר" התכנון על פתחי ויטרינה "רגילים" בקומת הכניסה הציבורית, ואילו בקומה העליונה משלימים אותם פתחים אופקיים החושפים את הנוף ובו בזמן מבטיחים חדירה מבוקרת של קרני שמש.

פתחים אופקיים זהים נפרצו גם בחזית הקדמית של הבית ובדלת הכניסה כהד צורני ומוטיב חוזר-מקשר, ובצדדי המעטפת תוכננו פתחים קטנים יחסית לשמירת פרטיות. בכל הפתחים הותקנו מסגרות פרופיל בלגי ללא חלוקות על מנת לשמר פתיחות מקסימלית, אדני החלונות עשויים מכורכר מבוקע, והתריסים ששולבו בהם הם תריסי כנף/דו כנף, מלווים, כמובן, ב"מנשלך" שנקבעו על קירות המעטפת ("מנשלך" – מעין מעצורים דמויי "אנשים" קטנים שתפקידם לקלוט את כנף התריס בהיותה פתוחה ולקבע אותה).

חלל הפנים נחלק לשלוש קומות – קומת חדרים פרטית, קומה ציבורית וקומת מרתף, כשקונספט הפתיחות במלואו מתגלה במפגש עם הקומה הציבורית שמשתרעת על 100 מ״ר, כמרחב אחיד ספוג עוצמה והרמוניה, חף מכל עמודים תומכים או קירות הפרדה. את מקומם של אלה מחליפה מערכת קונסטרוקטיבית מורכבת שהוצנעה בהיקף קירות המעטפת בגובה החלונות, כך ש"לא נודע כי באו אל קרבה", ואף התקרות באמצע המבנה "יושבות" על קורות פלדה שרתומות בעמודים נסתרים לתקרת הגג.

מרכזו של המרחב הציבורי הוא חלל גבוה בו מותקן גרם מדרגות מרחף המהווה מוקד דומיננטי בהתרחשות החלל וממנו, למעשה, נגזרות עוצמתו הצורנית וחלוקת האזורים: הוא מתנשא מקומת המרתף עד הקומה העליונה, שם הוא מסתיים בגשר החוצה את שטחה ומגדיר בה שני אגפים נפרדים – אגף הורים ואגף ילדים. האתגר היצירתי של התכנון והמורכבות הקונסטרוקטיבית באים לידי ביטוי גם בפרטי הביצוע הייחודיים שהגו האדריכלים עם שילובו: עשוי מקונסטרוקציית קורות ברזל ומדרגות עץ אלון הרתומות אליה, כאשר כל המחברים נסתרים מהעין ויוצרים(גם בתחתיתו).

חזות נקייה למשעי והמבנה כולו נתמך על הגשר שבקומה העליונה ללא כל עמוד, כמו היה מרחף. גולת הכותרת של מוטיב הריחוף היא הגשר עצמו, שכהמשך ישיר למדרגות רוצף בעץ אלון ותוכנן במנותק מהמעטפת כשהוא תלוי ומתוח על מערכת כבלים תעשייתיים המתחברים לקירות ולתקרה. "התכנון הלא שגרתי של הגשר" אומרים האדריכלים ישראלביץ "היה קצת "קשה לעיכול", והדיירים חזרו וקפצו עליו כדי להשתכנע שהוא אכן יציב, חזק ולא זע". הקומפוזיציה הוויזואלית שיוצרים הכבלים מרשימה ביותר, ואת נוכחותה מלאת העניין מדגישה תאורה שתוכננה בהתאם: ספוטים עם נורות בעלות ספקטרום של 4 מעלות שכל אחד מהם הותקן במיקום "מכוון כבל" השולח אליו קרן אור, וצירופן של כל הקרניים יוצר מעין ריקוד מרהיב של אלומות אור.

במסגרת הרעיון המנחה של יצירת פתיחות ומרחב כל התשתיות (בית חכם, מיזוג אוויר ואינסטלציה) ועבודות הנגרות הוצנעו בתוך הקירות העבים כפולי הדופן, התאורה מתקבלת מפסי צבירה אינטגרליים-שקועים והעיצוב נארג משילובי מוטיבים אופקיים ואנכיים, מצבעוניות בהירה וממספר מצומצם של חומרים היוצרים זרימה הרמונית-אחידה מחד, וניגוד מעניין בין חומריות חמה וקרה מאידך. כך, למשל, דלתות הפנים וחזיתות הארונות נצבעו באפוקסי לבן, נקי וקריר, ואילו לריצוף נבחר פרקט עץ אלון שמשרה חמימות נעימה.

החלל הגבוה מסמן את חלוקת האזורים בקומה הציבורית: בצדו האחד מוקמה פינת אירוח, ובצדו השני, ממנו ישנה גם יציאה למרפסת דק קדמית, מוקמו פינת אוכל רשמית, מטבח ואזור משפחה/טלוויזיה המהווה המשך ישיר של המטבח. פונקציות האחסון הוצנעו, כאמור, בקירות, ומרכזו של המטבח הוא אי גדול ממדים אשר בצד הסמוך לפינת האוכל תוכנן כך שהוא רותם אליו את יחידת הטלוויזיה של פינת המשפחה.

האי הרב תכליתי משמש לאחסון, מכיל בתוכו את תנור הבישול, ובמשטחו העליון הותקנו כיריים וכיור נוסף המעניקים נוחות עבודה מרבית פינת האוכל הרשמית מוקמה במרחב בין המטבח וגרם המדרגות, והשולחן, שתוכנן ע"י הילה, מורכב משני שולחנות צרים וזהים, כך שניתן לשנות את העמדתם בהתאם לצרכים – ליצור שולחן מאורך או רחב ו"רגיל".

בסיסי השולחנות עשויים מתכת בקווי עיצוב נקיים, משטחם העליון מלוחות פורניר מצופים בפוליאסטר מבריק, וכיסאות בעיצוב קליל תואם משלימים את החזות המסוגננת.

הקומה העליונה מקיימת קשר עין ישיר עם החלל הציבורי, כמו גם עם החוץ: הפתחים האופקיים שבקיר המעטפת, תוכננו בקפידה בגובה אדם המאפשר להישיר מבט אל הנוף והם אכן מעניקים למצויים בקומה הגבוהה תחושת פתיחות וקשר עם הסביבה החיצונית הגשר התלוי זורם בתצורת האות z והוא מחבר/מפריד בין אגפיה הכוללים: אגף ילדים בו מרוכזים שלושה חדרים וחדר רחצה, ואגף הורים – יחידת שינה מרווחת ונוחה.

גרם המדרגות המרחף מוביל גם לקומת המרתף רחבת הידיים, אשר אפילו במיקומה הנמוך מגלמת את נוסחת הפתיחות של התכנון, ומפתיעה את המתבונן מטה ענן אור יום טבעי ומראה חוץ שנחשף דרך ויטרינות גדולות בפתח יציאה ממנה לחצר קדמית. חצר זו נגלית לעין בעת מעבר על גשר הכניסה לבית, וצמחייה שנשתלה בה עתידה לצמוח לגבהים שיבטיחו הליכה חווייתית, בינות צמרות עצים.

חזיתו האחורית של הבית חושפת היטב את משחקי המוטיבים האופקיים והאנכיים ששזורים בחלל הפנים והעמדתו בחלקו הקדמי של המגרש אכן הותירה שטח לגינה המזמנת שהייה נעימה בחוץ: רחבת ישיבה עשויה דק עץ היוצר רצף ויזואלי עם ריצוף הפרקט בבית, שולחן גדול שעוצב ע"י האדריכלים ישראלביץ – מצויד בגלגלים המאפשרים להזיזו בהתאם לרצון/צורך, מדשאה תחומה בצמחיה, ו"דקורציה" מיוחדת של עצי הפרדס שנגלים לעין כבר בעת הכניסה לבית ומדגישים את פתיחותו ואת הדיאלוג בין פנים וחוץ שהשכיל התכנון ליצור.

קרא עוד: ארכיטקט | עיצוב בתים פרטיים